סוג הבנייה המייחד את מצפה גבולות מאדמה מקומית הלס (בנייה בלבני אדובה) או בנייה בבוץ, מייצג סוג בנייה שרווח בעולם כולו. כיום תחת המותג adobe.
מאז שהחל האדם לבנות מבנים לצרכיו – לפני יותר מ- 10,000 שנה הוא השתמש גם בלבני בוץ, בצורות שונות: גוּשים, ככרות ולבֵנים. הסיבות לכך – חומר הגלם מצוי בשפע וניתן לכרות אותו בקלות, לעצב אותו כרצון הבנאי ולבנות בו בנוחיות; הבוץ הוא מבודד מעולה.
קל היה ליצור לבני בוץ, משפחות שלמות השתתפו בערבוב עיסת הבוץ עם הרגלים וליציקתו לתוך תבניות מעץ, למעשה הם יצרו את חומר הבניין שלהם בחצר ביתם.
עם בואם של כלי התחבורה והיכולת להוביל חומרי בנין למרחקים ארוכים, אנו רואים שינוי בחומרי הבניה ובסגנונות האדריכלים.
המילה d b t נזכרת לראשונה בכתיב ההירוגליפי באלף השלישי לפנה"ס. הכתיב ההירוגליפי הוא כתיב חסר, ללא תנועות, כלומר – ניתן לקרוא את המלה (a)d(o)b(e)t, כאשר ה- t היא הסיומת לנקבה (כמו "ה" בעברית), לציון "לְבֵנָה" שהיא נקבה גם במצרית.
כשאדריכלות בניית הבוץ היגרה מצפון אפריקה לספרד שובשה המילה והפכה ל"אדובה". אין למילה משמעות בשפות אחרות לכן נהוג לכנותה "לבנה עפרית" או בשמות הנובעים מסוגי קרקע שונים.
הבנייה בלבני האדובה מצוייה בשימוש נרחב בעולם (בעיקר בכפרים במעמד כלכלי נמוך), בערבות רוסיה, בצפון אמריקה ודרומה, ובמרכז וצפון אפריקה.
לא מכל אדמה ניתן ליצור לבנה שימושית. בעקרון אנו מחפשים אדמה המכילה 15% - 30% חרסית (קאולין). מתחת ל15% חרסית האדמה לא טובה, מעל 40% אנו מוסיפים חול. החרסית היא "הדבק" המלכד וכופת את התערובת.
ברוב האדמות בעולם החרסית נמצאת במידה גדולה מדי, עובדה היוצרת סדקים כשהלבנה מתכווצת בזמן הייבוש. כדי למנוע תופעה זו, מוסיפים חול וקש קצוץ. היחס הכמותי בין המרכיבים נקבע ע"י ניסיונות של לבינות מבחן. היחס של חול מול חרסית משתנה בכל אזור ואזור.
לבנה מתייבשת במשך שבוע. לשיא ייבושה מגיעה כעבור חודש ימים.
לקירות הבוץ יכולת אחסנת חום טובה, בזמן שהטמפרטורה בחוץ יכולה להשתנות ב 50 תוך 24 שעות בפנים לא יורגש כמעט השינוי. הדבר נותן הרגשת קרירות ביום וחמימות בלילה.
כדי להגן על לבני הבוץ, אנו מצפים אותם בטיח. הטיוח המקובל והחסכני (אך הפגיע לגשם) הוא טיח של בוץ ומים (באותו אופן של ייצור הלבנים). השימוש בשיטה זו יכול להכיל קישוטי טיח (בדומה לציורי ידיים של ילדים). הציפוי היעיל ביותר, הוא טיח התזה של צמנט (מלט) – המהווה טיפול לטווח ארוך. חסרונו העיקרי הוא, שקיר עם ציפוי נגד מים לא מנקז את הרטיבות, וקורה שנזילות גג רציניות לא מתוקנות ולקיר הלבנים יכול להיגרם נזק מתחת לציפוי עד כדי קריסה.
טיח סיד גם הוא ציפוי יעיל, אך הצבע הלבן והבולט שלו מהווה חסרון חזותי. טיח הסיד מיסודו פחות יציב ממלט.
תוספים שונים על בסיס פלסטי (המיועדים בד"כ כתוספים לבטון) יעילים לטווח קצר. כאן במצפה, אנו מצפים את הטיח בשמן פשתן מורתח.
בפרו במקומות אחרים באמריקה הדרומית, מוסיפים לעיתים לתערובת מיץ קקטוסים תוסס כדי להפוך אותה ליותר עמידה למים.
בשנים האחרונות נערכים יותר ויותר ניסיונות לבנייה בבוץ והמותג "אדובה" מוכר בכל העולם. בארץ אפשר לראות בית בוץ ניסיוני במדרשת שדה-בוקר ולהשתתף בסדנאות בנייה בבוץ במצפה-רמון, מעלה שחרות ובקיבוץ לוטן ועוד.
מבחינה אקולוגית, מבנה האדובה מבוסס על אי בזבוז אוצרות טבע מוגבלים, עתיר בעבודה אינטנסיבית ומספק תעסוקה. לבסוף, יש לנו אספקה בלתי מוגבלת מתחת לרגלינו.
אתרי adobe בעולם ובארץ:
Horno Construction Techniques Used at La Pursima Mission Sta
House made of mud (from RimJournal art and adobe brick, Mexico,
http://www.architecture.org.il/art_bniya_y_adama.php
http://www.kibbutzlotan.com/creativeEcology/hebrew/index.htm